אדרת רונן בע"מ נ' עירית סחנין ואח'

פסק דין

עתירה להכריז על העותרת כזוכה במכרז לשירותי הסעות.

1.העותרת הינה חברה בע"מ העוסקת בהסעות נכים והיא כלולה ברשימת הזכיינים למתן שירותי הסעת תלמידים של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן – "משכ"ל").

בחודש אוגוסט 2009 הוציאה המשיבה 1 מכרז מס' 11-2009 להסעת נכים (להלן – "המכרז הראשון"). מסיבות שאינן רלוונטיות, ביטלה המשיבה את המכרז הראשון ויצאה במכרז חדש מס' 9-2009 (להלן – "המכרז השני").

2.המשיבה 2 אשר הגישה הצעה למכרז הראשון, עתרה לבית משפט זה במסגרת עת"מ 23606-12-09 לביטול המכרז השני ולהכרזה עליה כזוכה במכרז הראשון, נוכח היות הצעתה ההצעה הזולה ביותר.

3.במסגרת הסדר פשרה שהושג בין הצדדיםשם 0המשיבה 1 והמשיבה 2), ולאור הודעת המשיבה 1 לבית המשפט כי הצעת המשיבה 2 במכרז הראשון הייתה ההצעה הזולה ביותר, הוכרזה המשיבה 2 כזוכה במכרז הראשון והמכרז השני בוטל בהסכמה. הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין (להלן – "פסק הדין").

4.בסמוך לאחר מתן פסק הדין, נחתם החוזה עם המשיבה 2 והיא החלה בביצוע ההסעות בהתאם לתנאי המכרז.

5.העותרת כאן הגישה אף היא הצעה למכרז הראשון ולאחר ביטולו, למכרז השני. לאחר שנודע לעותרת כי המכרז השני בוטל וכי המשיבה 2 הוכרזה כזוכה במכרז הראשון, הגישה עתירתה זו להכריז על הצעתה כהצעה הזוכה במכרז הראשון בהתייחס לקווים מס' 706 ו- 713, לגביהם היא טוענת כי הצעתה הייתה ההצעה הזולה ביותר.

6.המשיבים מתנגדים לעתירה, וטוענים כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר ודי בכך כדי לדחותה. לגוף העניין נטען כי אמנם הצעתה של העותרת בקווים הנדונים הייתה זולה יותר ואולם מדובר בשקלים בודדים וכי במכלול השיקולים הרלוונטיים, ובין היתר, העובדה שהמשיבה מס' 2 מבצעת את יתר הקווים (למעלה מ-20 קווים), ממילא, על פי סמכותה של ועדת המכרזים, המשיבה 2 הייתה זוכה גם בקווים הנדונים נשוא העתירה.

דיון

7.דין העתירה להתקבל בחלקה באופן שיש להורות על ביטול זכייתה של המשיבה 2 במכרז הראשון בהתייחס לקווים 706, 713 ועל השבת העניין להכרעת ועדת המכרזים.

טענת השיהוי

8.אכן העותרת השתהתה שהות מה בהגשת העתירה (כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין). אולם, שוכנעתי כי במהלך תקופה זו עשתה העותרת ניסיונות להשיג את פסק הדין, נשוא העתירה. אומנם ראוי היה שהעותרת תפנה ישירות למשיבה 1 לקבלת פסק הדין במקום פניה לבית המשפט, אולם אני סבורה כי בנסיבות העניין אין בכך כדי להביא לדחיית העתירה רק בשל השיהוי. אדגיש כי פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת עתירה הוא 45 יום ממועד מתן ההחלטה נשוא העתירה, ומועד זה טרם חלף בעת הגשת העתירה.

אעיר במאמר מוסגר כי ב"כ המשיבה 1 טען בדיון לפני כי הודע לעותרת טרם מתן פסק הדין על קיומם של ההליכים בבית המשפט והיה עליה להצטרף להליכים אלה. דין הטענה להידחות. מעבר להעדר פרוטוקול הישיבה המלמד על דברים אלה, הרי שאף אם אניח כי אכן העותרת ידעה על ההליכים, אין במחדלה שלא להצטרף להליכים, כדי למנוע ממנה טענותיה בעתירה דנן, שעניינה חוסר תקינות הפשרה שהושגה בין המשיבים.

9.לגוף העניין - משהוברר במהלך הדיון בעתירה זו כי, בניגוד לדברים שנאמרו במהלך הדיון בעתירה הקודמת (עת"מ 23606-12-09), הרי שהצעתה של העותרת בקווים 706 ו-713, הייתה ההצעה הזולה ביותר ולא של המשיבה 2 (ראה הודעת היועץ המשפטי של המשיבה מס' 1 בפרוטוקול מיום 13.5.10), הרי שהסדר הפשרה שהושג בין המשיבה 1 למשיבה 2, לא יכול היה לעמוד, וממילא, לא היה מקום להכריז על המשיבה מס' 2 כזוכה במכרז הראשון.

10.טענת המשיבה 1 כי זכייתה של המשיבה 2 נעשתה כדין נוכח הסמכות שיש לועדת המכרזים להכריז על המשיבה 2 כזוכה אף אם הצעתה לא הייתה הזולה ביותר, אינה רלוונטית לעתירה, שכן אף אם לועדת המכרזים סמכות זו, הרי שעליה לקבל החלטה זו ולא הצדדים עצמם.

11.אשר על כן, אני מורה על ביטול זכייתה של המשיבה 2 במכרז בהתייחס לקווים 706 ו-713. בהתאם, אני מורה על השבת העניין לדיון לפני ועדת המכרזים, אשר תיתן החלטתה בדבר זהות הזוכה במכרז בקווים אלה, תוך 30 יום מהיום.

עד למתן החלטה אחרת של ועדת המכרזים, תמשיך המשיבה מס' 2 לבצע את הקווים 706 ו-713.

המשיבים 1 ו-2 ישלמו לעותרת ביחד ולחוד שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ + מע"מ (במידה וטרם שילמה העותרת את ההוצאות שנפסקו לחובתה במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, יקוזזו ההוצאות מהסכום שנפסק לעיל).

ניתן היום, ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.